החודש הראשון שלך בקרוספיט: למה באמת לצפות

רוב האנשים שנכנסים לשיעור הראשון לא באמת יודעים למה לצפות. ראיתם סרטונים, שמעתם סיפורים, אולי קצת נלחצתם. זה בסדר. בפועל החודש הראשון הרבה יותר מסודר והגיוני ממה שזה נראה מבחוץ.

שבוע ראשון

בשבוע הראשון אתם עדיין לא בונים שריר. אתם לומדים לזוז. המוח לומד להפעיל את השרירים בסדר הנכון ובעיתוי הנכון. לכן משקל זה לא הסיפור בהתחלה. אנחנו נתעקש על טכניקה. זה מה שמוריד סיכון לפציעה ובונה בסיס שאפשר להתקדם עליו.

כנראה שתכאבו יום-יומיים אחרי. זה לא נזק, זה הגוף מסתגל. אם ממשיכים, זה עובר מהר והגוף נהיה עמיד יותר.

שבועיים-שלושה

כאן רוב האנשים מחליטים אם הם בפנים או בחוץ. ההתלהבות של ההתחלה נגמרת, מתחילים להיות עייפים, והחיים נכנסים באמצע. זה שלב צפוי, לא כישלון. וזה בדיוק המקום שבו קבוצה עושה את ההבדל. אתם לא לבד מול עצמכם. יש שיעור, יש מאמן, ויש אנשים לידכם. לא צריך להסתמך רק על כוח רצון בשבע בבוקר.

סוף החודש

אחרי ארבעה שבועות אנשים מחפשים שינוי דרמטי במראה. הוא לא שם עדיין, וזה בסדר גמור. מה שכן קורה זה מתחת לפני השטח. השינה משתפרת. האנרגיה יותר יציבה. אתם מסתדרים עם יותר עומס מאשר באימון הראשון. החודש הראשון בונה את המנוע. מה שרואים במראה מגיע אחר כך.

המחסום היחיד: להתחיל

הטעות הכי נפוצה היא לחכות. אנשים חושבים שצריך להיכנס לכושר ואז לבוא. זה בדיוק הפוך. כל אימון מתכוונן לרמה שלכם. לא צריך להגיע מוכנים, נהיים מוכנים תוך כדי. אם החזקתם חודש, כבר עברתם את הקטע הקשה.